שיטה ומקורות
אופטיקה תת־מימית ופיזיולוגיית ראייה מדודה של דגים: איזה צבע פיתיון מין נתון באמת רואה בעומק נתון, במים נתונים, ומאיזה מרחק. לכל מספר יש מקור.
תקרא את זה לפני שאתה סומך על מספר
האפליקציה מדמה את הפיזיקה של האור והניגודיות מתחת למים. היא לא מדמה התנהגות של דגים ולא יכולה להבטיח לך תפיסה. מה שהיא כן אומרת לך זה כמה פיתיון בולט מול המים — וזה גודל אמיתי ומדיד, והוא זה שקובע אם דג בכלל מסוגל להבחין בין הפיתיון שלך לרקע.
שיטה
טיפוסי המים האופטיים של Jerlov ומודל CDOM/סחף/כלורופיל למים מתוקים; Beer-Lambert לאורך עמודת המים; מקדם העברת הניגודיות של Duntley (1963) כולל אור הצעיף מפיזור לאחור; תבניות פיגמנט הראייה של Govardovskii (2000) מתוך למדא־מקס מדוד של מדוכים; טווח הראייה של Aksnes & Utne (1997).
מה המים האלה מעבירים
K_d הוא ההנחתה הדיפוזית של האור שיורד; c הוא הנחתת האלומה לאורך קו הראייה. הבלבול בין השניים הוא הטעות הקלאסית בתחום הזה.
נמדד במין הזה
מדידה ישירה במין הזה: מיקרוספקטרופוטומטריה, ERG או רגישות ספקטרלית התנהגותית.
נמדד בקרוב משפחה
אין מדידה למין הזה. שיאי המדוכים לקוחים ממין קרוב מאותו סוג, בעל אותה אקולוגיית מזון.
נמדד באותה משפחה
אין מדידה למין הזה. שיאי המדוכים הם תחליף ברמת המשפחה — אמין לשאלה לאיזה קצה של הספקטרום הדג מכוון, לא לדירוג עדין בין צבעים קרובים.
אין נתונים ספקטרליים — הערכה
לא נמצא שום נתון ספקטרלי ישיר. שיאי המדוכים הם הערכה על סמך בית הגידול והפילוגניה, לא מדידה. תן אמון גדול הרבה יותר בתוצאות של המים והעומק מאשר בדירוג הצבעים.
אי אפשר להציג על־סגול
למין הזה יש מדוך על־סגול, ומסך של טלפון לא מסוגל לפלוט קרינה על־סגולה. ערוץ העל־סגול מצויר בצבע מדומה ומוצהר. שים לב גם שעל־סגול נבלע מהר מאוד מתחת למים ונעלם תוך סנטימטרים במים טאניניים.
מקורות
- Pope & Fry (1997). Applied Optics 36(33), 8710–8723.
- Govardovskii et al. (2000). Visual Neuroscience 17, 509–528.
- Aksnes & Utne (1997). Sarsia 82, 137–147.